עו"ד מיימרן נ' מכלוף אסרף ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע לביטול פסק-דין שניתן ביום 22.5.2013 בשל אי הגשת סיכומים מטעמו במשך מספר חודשים וחרף ארכות רבות שניתנו לו להגשתם. ל

אחר עיון בבקשה, בתגובת הנתבע ובתשובת התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו. כל זאת מן הטעמים שיובאו בקצרה להלן.

2.בדיון שהתקיים ביום 11.10.2012 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט, שלפיה יסכמו את טענותיהם על סמך המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מבלי שיהיה צורך בחקירת המצהירים על תצהיריהם. בשל החשיבות הרבה שהתובע ייחס לתביעה ולתוצאותיה מבחינתו, ביקש הוא שיקבעו פרקי זמן קצרים להגשת סיכומי הצדדים ואף ביקש שפסק הדין יינתן כל שניתן, סמוך לאחר שיוגשו. הדברים לא נכתבו במלואם בפרוטוקול, אולם נכתב שהתובע מודיע שיגיש את סיכומיו תוך עשרה ימים וישיב על סיכומי הנתבע תוך חמישה ימים. בהתאם לכך, נקבעו מועדי הגשת הסיכומים, כך שהתובע אמור היה להגישם עד יום 22.10.2012, הנתבע עד יום 12.11.2012 ונקבע שתשובת התובע תוגש עד יום 19.11.2012.

3.ביום 22.10.2012 הגיש התובע את בקשתו הראשונה לשינוי מועדי הגשת הסיכומים, אשר הוגשה בהסכמת בא-כוח הנתבע. בבקשה זו ביקש שמועד הגשת סיכומיו יידחה בארבעה ימים ובהתאם יידחו מועדי הגשת סיכומי הנתבע ותשובתו. בהחלטה מיום 23.10.2013, נעתרתי לבקשה.

יוער כבר עתה, כי כל הבקשות לדחיית מועדי הגשת סיכומי התובע, כפי שיפורט להלן, הוגשו בהסכמת בא-כוחו של הנתבע. כך גם בכולן נטען כי התובע/המבקש מטפל בתביעה בעצמו וכי בשל אירוע קרדיולוגי ובשל מצבו הרפואי, אושפז מידי פעם בבית החולים הדסה.

ביום 30.10.2012, לאחר שחלפו יותר מארבעת ימי הארכה שהתבקשו, הגיש התובע בקשה שנייה לדחיית מועדי הגשת הסיכומים, ובה ביקש לאפשר לו להגיש את סיכומיו עד יום 6.11.2012 וכן לדחות את מועדי הגשת שאר הסיכומים בהתאם. בהחלטה מיום 31.10.2012, נעתרתי לבקשה.

למחרת היום שבו היה על התובע להגיש את סיכומיו, ביום 7.11.2012, הגיש הוא את הבקשה השלישית, שבה התבקשה ארכה להגשת סיכומי התובע עד יום 2.12.2012. בהחלטה מיום 11.11.2012 נעתרתי לבקשה.

שלושה ימים לאחר המועד שבו היה על התובע להגיש את סיכומיו, ביום 5.12.2012, הגיש הוא את הבקשה הרביעית לדחיית מועדי הגשת הסיכומים. הפעם ביקש כי סיכומיו יוגשו עד יום 15.12.2013 ובהחלטה מאותו יום נעתרתי לבקשה.

תשעה ימים לאחר המועד שבו היה על התובע להגיש את סיכומיו בהתאם לארכה הרביעית שניתנה לו, ביום 24.12.2012, שב התובע וביקש בפעם החמישית ארכה להגשתם, הפעם עד יום 30.12.2012. בהחלטה מיום 25.12.2012, נעתרתי לבקשה.

ביום 13.3.2013, כחודשיים וחצי לאחר חלוף המועד האחרון שנקבע להגשת סיכומי התובע, הגיש התובע את בקשתו השישית, שבה ביקש לדחות את המועד להגשתם, כך שיוגשו עד יום 3.4.2013. בהחלטה מאותו יום נקבע כי על התובע לפרט בבקשתו גם את המועדים אשר עד אליהם יוגשו סיכומי הנתבע ותשובת התובע. הודעה כאמור הוגשה למחרת, ביום 14.3.2013, ובהחלטה מאותו יום נעתרתי בפעם השישית לבקשת הארכה של התובע.

4.סיכומי התובע לא הוגשו עד המועד שנקבע על-פי בקשת התובע (3.4.2013) ואף לא הוגשו עד יום 22.5.2013. לפיכך במועד זה הגיש הנתבע בקשה למתן פסק-דין שלפיו התביעה תידחה.

הבקשה התקבלה ובאותו יום, 22.5.2013, ניתן פסק-דין הדוחה את התביעה. כן נקבע, כי התובע רשאי להגיב עד יום 29.5.2013 לבקשה לחייבו בתשלום הוצאות.

5.ביום 26.5.2013 הגיש התובע בקשה לשינוי המועד שנקבע להגשת תגובתו בעניין הבקשה לחייבו בתשלום הוצאות, מאחר שלטענתו, לא קיבל את מלוא הבקשה למתן פסק-דין. גם בקשה זו של התובע התקבלה בהחלטה מיום 29.5.2013

6.כעבור כחודש, ביום 25.6.2013, הגיש התובע את הבקשה הנדונה לביטול פסק הדין מיום 22.5.2013. בבקשה זו שב וטען כי בשל בעיות רפואיות כמתואר בבקשתו, אושפז מידי פעם לתקופות ממושכות ובשל כך נעדר מהעבודה. התובע אף שב וטען כי סיכויי תביעתו גבוהים.

ביום 1.7.2013 הגיש הנתבע תגובה לבקשה, שבה טען בין השאר, כי הגיעה העת שהתביעה התלויה נגדו במשך שנים תגיע לקיצה. לטענתו, אין באפשרותו להתייחס לטענות הרפואיות שטען התובע אולם לעצם התביעה הוסיף, כי התובע לא הראה שסיכויי תביעתו טובים. כך בין השאר, לא התייחס לטענת ההתיישנות שטען הנתבע ולטענת מעשה בית-דין שטען.

תשובת התובע הוגשה היום, 9.7.2013.

7.כאמור בפתח הדברים, דין הבקשה להידחות.

אין לקבל עוד מצב שבו מועדים שקובע בית המשפט הם חסרי כל משמעות, ואפילו אינם בגדר המלצה. הנתבע ובא-כוחו וכך גם בית המשפט, גילו אורך רוח אינסופית ונעתרו לכל בקשותיו של התובע לדחות את מועד הגשת סיכומיו, אולם דומה כי גם לכך יש גבול.

ככל שהדברים אמורים במצבו הרפואי של התובע, שעליהן נתלה בבקשותיו, הרי שאין בכוונתי להידרש לכך. איני חולקת, חלילה, על טענות התובע בעניין זה, אולם בלשון עדינה אומר, כי בחרתי שלא להידרש לכך מכיוון שבמשך התקופה שבה ביקש התובע ארכות שאף ניתנו לו להגשת סיכומיו, הוא לא הדיר את רגליו מבית המשפט וגם כתבי בי-דין הוגשו מטעמו בהליכים אחרים. גם אם היו פרקי זמן שבמהלכם נבצר מהתובע להגיש את סיכומיו, לא שוכנעתי שהדבר נכון ביחס לכל התקופה, מאז הדיון מיום 11.10.2012, שבו כזכור, ביקש התובע עצמו, שייקבעו פרקי זמן קצרים להגשת סיכומים.